<h1>משמרת הבית לרשב"א על תוה"ב בית רביעי שער שני</h1>
<h2>דף ט:</h2>
עוד שם עוד נראה מדברי החכם בענין תשע חנויות וכו'. אמר הכותב הוא חלים והוא מפשר שהמחבר לא על חנות אחת מוכרת בשר נבלה בידוע אמרה דאעפ"י שזה לא ידע שיש כאן חנות מוכרת בשר נבלה כיון שלקח משם מן הקבוע לקח, והמחבר לא כתב כן אלא בשנמצא שם ספק טרפה או אפי' ודאי טרפה לאחר שלקח שזה לא נולד לנו במקולין עד לאחר שקנה זה וכל מה שלקח מתחלה, ולאחר שפירש נולד לנו הספק הזה אם לקח מן הטרפה או מן הכשרה מותר, דזה כנמצא הוא, דמאי שנא מתשע חנויות דודאי מי שלקח מן הקבוע לקח אלא שלא נולד לנו הספק בעודו בקבוע אלא בפירש ומשום כך מותר, ואעפ"י שידענו בבירור שלקחו מי שלקחו מן הקבוע שאין בשר נמכר בעיר אלא במקולין, וכן פירשו רבותינו הצרפתים בתוספותיהם גבי ההיא דאמר וכי בשביל שוטה שעשה שלא כהוגן נאבד את המקולין. עוד שם עוד כתב דחתיכה חשובה כו'. אמר הכותב כבר כתבתי למעלה שזה לא שמענו מעולם לאחד מן הראשונים ואיך סתם כל חזון ולא פירשו לנו. ועוד כי ראויה להתכבד בה בפני האורחים מצד חשיבות הוא שחשובה היא כיון שראויה להתכבד בה, ואם כן אפילו עכשיו חשיבותה עליה, וכדבר שבמנין בחבילי תלתן דמצד חשיבותן אינן בטלין וחתיכה הראויה אף היא חשובה היא אפילו בחיותה שיבשלנה ויתכבד בה בפני האורחין.
<h2>דף י.</h2>
עוד שם ולענין בשר שנתעלם מן העין כו'. אמר הכותב לא ידענא מאי אדון ביה אם ראה שום ספר לגדולי הראשונים ז"ל בזה אם לא שדבריו הפוכין מדברי כולם, והנה הגאונים ז"ל שפסקו כרב כולם סבורין דהנהו עובדי דרב חייא בר אבין ורב חנניה חוזאה כרב עבדי ועליהן סמכו לפסוק כרב ודלא כלוי, ורש"י והר"ז הלוי ז"ל שפסקו הלכה כלוי אמר דודאי הנהו עובדי כרב נינהו אלא דתלמידי דרב הוו ואי נמי מדת חסידות היתה. והרב בעל התרומות פירשן לפי שניטלו ממקומן כדברי המחבר. ונמצא בפי עורב כולי עלמא אסרי אלא בשרוב אוכלי בשר ישראלים נינהו כעובדא דבי רב כהנא במעלי יומא דכיפורי, והוא בורר דרך לעצמו ויש בו כמה סיגין דכיון דהוא עושה נמצא בפי עורב כבשר הנמצא ביד נכרי ממש וכאן וכאן בשרוב אוכלי בשר שחוטה ואין העורב מביא אלא ממקומו ממש, אם כן עיר שטבחין ומקולין ישראלים, וחוצה לה סמוך לחומה טבחים נכרים ומקולין של נכרים, בשר שנמצא ביד נכרי בתוך העיר מותר דהולכין בתר רוב העיר ואפילו אין דלתות מדינה נעולות וכי נאמר כן אם ראינו עורב ובשר בפיו וכי עורב אינו לוקח אלא ממקומו בלבד אם כן אף אנו נאמר בבשר שהניח בביתו ובא ומצאו במקום אחר ככרכשא דר' אבין וגבא דרב חנינא דעורב או שרצים דשדי ביני דני אפילו רוב אוכלי בשר שבעיר טבחי נכרים עורב וחולדה וברדליס לא נטלו אלא ממה שנמצא בבית ולא חוצה לו דמאי שנא מעיר וחוץ לחומה. ומה שאמר דלפי דברי המחבר שאפי' רוב אוכלי בשר דההוא יומא ואפי' רחוק הרבה מפומבדיתא ישראלי נינהו יסיים לנו מקום עד היכן, איהו נמי יסיים מקום דבעלמא חיישינן והשתא לא חיישינן ואפילו היתה מדינה גדולה כאנטוכיא, ועוד דעורב הא אמרינן דלא שקיל אלא מדוכתיה ואפילו ביומא דלא מעלי יומא דכפורי אי שרא בשכונת ישראל כי הני אע"ג דרוב אוכלי בשר שבמדינה טבחי נכרים נינהו לישתרי דהא לא שקיל אלא מהסמוך לו, והא דקא מקשה ואזיל על דברי המחבר דאמר דאפי' ללוי חיישינן כל היכא דניטל ממקומו דהשתא ודאי איכא למיחש לעורב או לשרצים ואקשי מפרגיות דר' אמי, טעותא רבתי היא דאנן בפרגיות לא תלינן בעורב אלא בעוברי דרכים ומהם נפלי להו או אנחינהו ושכחו, ויותר טעות במה שאמר אנן הכי קאמרינן אפילו הוחלפה כשרה דהיכי שייך תמן הוחלפה והא אינה אלא דנפלה מידי עוברי דרכים, סוף דבר איני מוצא לו בדברים אלו אלא אורחות עקלקלות והמחבר כבר כתב דברי כל הראשונים וראיותיהם ומה שיש בדברי כל אחד ואחד מהם באר היטב בס"ד.
<h2>דף מד.</h2>
כתוב שם כתב החכם איסור שנפל ואינו יודע וכו'. אמר הכותב דברי המחבר דברי רבותינו בעלי התוספות הן וכן כתב גם הרב בעל התרומה ז"ל וזה ודאי יותר נכון דלאוקמא כמאן דאמ' תרומה בזמן הזה דרבנן דוחק הוא, חדא דהא פלוגתיה דר' אליעזר ור' יהושע היא במגילה (י', א') וקיימא לן כר' יהושע דאמר שמעתי שמקריבין אעפ"י שאין בית ואוכלין קדשים אעפ"י שאין קלעים דקדושה שניה קדשה לעתיד לבוא, וקדושה שלישית אין להם, וכן פסקו הפוסקים. ואפילו למאן דסבירא ליה דקדושה יש להם זו שיטה פשוטה בגמרא שכל שאפשר להעמידה ככולי עלמא אינו מעמידה בפלוגתא.
